אפרת מישורי על אילן שיינפלד, "העיר" 1997, צילום: מיקי קרצמן.
"ה"אהוב", ה"נער", כל הזמן מתחלף: פעם הוא י' ופעם הוא ג' ופעם הוא ד' (לא לפי סדר הא"ב) ותמיד הוא רך שפתיים וטוב מראה ויפה עיניים ועשוי על פי מיטב מסורת שירת החשק בספרד. מה שיפה בזה הוא שמילון שלם של מונחים קלאסיים – גן, נער, נועם, נווה וכו' – עוברים הסבה לאירוטיקה הומוסקסואלית ומקבלים תחתית כפולה, חתרנית."